היכרתי אדם שלפני כחצי שנה נודע לי שהוא רוצה לעשות ניתוח לקיצור כיבה. רציתי לעזור לו ולשכנע אותו שלא יעשה את הניתוח הנוראי הזה כי משם אין דרך חזרה וכי יוכל להוריד במשקל ואף להתפטר מהרבה בעיות כרוניות בדרך של רפואה אמיתית – רפואה טיבעית. התקשרתי לבי"ח רמב"ם ושאלתי האם יש להם מחלקת צום רפואי. המזכירה מסרה שאיננה יודעת והעבירה את בקשתי למרכז מידע רמב"ם. חזרו אלי ומסרו שבכלל לא יודעים במה מדובר וכשהסברתי – מסרו לי שאין כזה דבר בבית החולים.

 

בסוף לא יצא לי לדבר אם אותו האדם, אך נודע לי שהוא כן עשה את הניתוח ובעוד כשבועיים מת כתוצאה מסיבוכים רפואיים. מסיבות אטיות לא אזכיר כאן את שמו. דרך אגב, העובדה שאדם נפטר על שולחן הניתוח – לא מפליאה אף אחד, זה לא יוצא דופן, שום דבר לא קרה - בית החולים מכוסה, הרופאים תמיד ימסרו שאדם היה מיודע על הסכנות, חתם על הניתוח ועל כן לקח את האחריות על תוצאות הניתוח על עצמו. אך אם אותו האדם היה מת כתוצאה של צום רפואי קצר (צום של שבוע-שבועיים), כבר מזמן היו "מעלים את מלווי הצום על טיל".

 

סטדנטים לרפואה לא לומדים תזונה. כשרופא אומר: "תוכל בשר כי יש שם ברזל" – הוא צודק. באמת יש שם ברזל. אבל הוא שוכח שמדובר על בשר שנחתך מחייה (שעוד נאבקת בגסיסתה) ואמור להגיע לכיבה כפי שהוא – טרי ואינו מבושל. ברגע שאנחנו מחממים את חתיכת הבשר – כל הויטמינים ומינרלים נהרסים. אין שם יותר ברזל ואין שם יותר ויטמין B12. כשמביאים ילד שסובל מאלרגייה לרופא – הרופא אומר: "אל תתנו לו תות שדה". וההורים המסכנים והנאיוויים מתחילים למנוע מבניו לאכול אחד המזונות הטובים בעולם כאילו תות שדה הנו גורם לאלרגייה. מה משותף בין אבק, תות שדה ופרוות חתול? שום דבר. אז באמת הם יכולים להיות מקור לאלרגיות או שיש מקור אחר? המקור לזה הוא חלבון מן החי: בשר, דג, ביצים (החלק הלבן), כל דברי חלב למעט שמנת (בה החלבון נהרס וחמאה). תפסיקו לאוכל את ה"מזון" הזה שמיועד לחיות טורפות, תנקו את הגוף, תתחילו לאכול אוכל נורמלי ואלרגייה תעלם כיאלו לא הייתה, אסטמה תתאדה וכל מני "מחלות חורף" יעזבו אתכם לעד. ואז רוקח לא יצטרך ללמוד איזה כדור לא משתלב עם כדור מסוג אחר כי לא יהיה יותר צורך בכדורים וסטודנטים לרפואה לא יצטרכו ללמוד איזה כדורים הורמונליים מתאימים למחלה זו או אחרת כי זו עבודה בעיניים – לנסות לטפל במחלות שונות על ידי דרכי ריפוי שונים או תרופות שונות, כי מקור למחלות כרוניות הוא מקור אחד והיחיד הוא בחוסר רצון של האדם עצמו לקחת אחריות על החייו וחוסר ידע של הרפואה איך באמת לרפאה מחלות ולא לטפל בהם עד למוות של המטופל.